יום רביעי, 25 במרץ 2020

מאמר השלום: על מחלוקות בין רבנים

שומר ישראל שמחים להציג בפניכם את 'מאמר השלום' העוסק בענייני מחלוקות של תלמידי חכמים. האם ח"ו מותר לדבר נגד הרבנים שחולקים זה על זה? האם לנקוט עמדה כאשר אחד הצדדים הוא הרב שלך? איך להגיב כאשר רב גדול מדבר באופן תקיף נגד רב אחר שהוא גם רב גדול? להלן המאמר יחד עם הצגת היסטוריה מרתקת.
  
ליל א' בניסן תש"פ.  25 למרץ 2020  למניין הגויים.


במהלך ההיסטוריה התרחשו ומתרחשים מחלוקות בין גדולי ישראל מסיבות אשר יהיו.

זה קרה עוד מראשיתם של עם ישראל כאשר השבטים הקדושים, בני יעקב אבינו, מכרו את אחיהם – את יוסף הצדיק שלאחר מכן הורד בכוח למצרים ועבר ייסורים ונסיונות קשים.

זה המשיך בתקופת התנ"ך בזה שאדוננו דוד המלך היה נרדף על ידי שאול מלך ישראל שהיה המלך הראשון והיה צדיק ושהתורה העידה עליו אחרי פטירתו בתואר הנורא של "בחיר השם".

גם בזמן המשנה, התנא הקדוש רבי אליעזר בן הורקנוס, שהיה רבו של רבי עקיבא, והיה מכונה 'רבי אליעזר הגדול' מרוב שהיה גדול בתורה. אף על פי כן חכמי ישראל נידו אותו בתקופה מסוימת.

גם בזמן הראשונים שרפו חלק מספריו של הנשר הגדול, הלא הוא הרמב"ם.

וכן גם בזמן האחרונים הייתה מחלוקת גדולה בין כמה מגדולי ישראל כגון בין הגאון מווילנה לבין הבעל שם טוב. ועוד מחלוקת בין גדולי הדור: הרב יעקב עמדין (היעב"ץ) לבין רבי יהונתן אייבשיץ.

ובנוסף גם נלחמו נגד המקובל האלוקי הרמח"ל (רבי משה חיים לוצאטו) ואף הכניסו אותו לבית הסוהר.  וגם את הרב הקדוש, רבי נתן הכהן אדלר (שהיה רבו של החת"ם סופר) נידו אותו.

והנה גם בדור האחרון הייתה מחלוקת מפורסמת בין שני אישים מורמים מעם, הרב יוסף חיים זוננפלד והרב אברהם יצחק הכהן קוק. ועוד מחלוקת ממש מהשנים האחרונות בין מנהיגי העולם הליטאי והחסידי, ראש הישיבה המפורסם, גאון הגאונים, הרב שך והאדמו"ר האחרון מחב"ד – האיש החסיד והטהור - הרבי מלובביץ' זצ"ל.

כל השמות המוזכרים למעלה בין אם מדובר באישיות שרדפו אותו או באישיות שיצא נגד אישיות  אחרת, כולם היו צדיקים גדולים ועצומים שאין לנו כוח אמיתי בשכל להבין אפילו מעט מהמעלה העצומה שלהם. זכותם יגן עלינו. כי אם ראשונים כבני מלאכים, אנו כבני אנשים. ואם ראשונים בני אנשים אנו כחמורים וכחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר אלא כשאר חמורים.

אבל האם זה אומר שמותר לנו להביע דעה נגד אחד הרבנים הללו? חס ושלום! כי אם נביע דעות נגד אותם גדולי עולם, אז באותו הרגע יהיה בנו עוון של ביזוי תלמיד חכם שעל כך אמרה התורה דברים איומים. כי מי שמבזה תלמידי חכמים סופו ואחריתו יהיה מר ואכזרי.  

וכך אומרת הגמרא במסכת שבת (קיט.): "אמר רב יהודה אמר רב: כל המבזה תלמיד חכם אין לו רפואה למכתו".

זאת אומרת שלא תהיה לו ישועה כאשר הוא יכנס לצרה מסוימת. ואם יתחיל ליפול מהצרה הזאת אזי לא יקום מהנפילה הזאת. בין אם זו נפילה כלכלית, או בריאותית, או בעיות בשלום הבית וצער גידול בנים או בזיונות וכו'.

כמובן יש לציין שכל עוד אדם חי הוא יכול ברגע אחד לחזור בתשובה ואז המצב הרוחני שלו מיד מתחיל להשתנות לטובה. ואם הוא יחזור בתשובה  באמת ועד הסוף אז הוא לא יקבל את העונשים האלו.

ובנוסף, כאשר המשנה הראשונה בפרק חלק דמסכת סנהדרין קובעת שלאפיקורוס אין לו חלק לעולם הבא  הגמרא בהמשך (דף צט:) שואלת מי הוא אפיקורוס?  ועונה הגמרא בשם האמורא רב ובשם רבי חנינא שאומרים שניהם בהסכמה שאפיקורוס זה הוא אותו אחד שמבזה תלמיד חכם.

אגב, מקודם הוזכרה המחלוקת שהייתה בין שני מנהיגי הדור לפני כ250 שנה: הרב יעקב עמדין (היעב"ץ) והרב יהונתן אייבשיץ. כולנו כיום יודעים שמדובר היה בשני צדיקים אבל באותה מחלוקת חלק מתלמידיהם של כל רב דיברו נגד הרב של הצד השני. לא כל התלמידים התערבו במחלוקת, אבל חלק כן. וכך בעצם הם ביזוי את הרב השני.

לאחר עשרות שנים שגם הרב יעקב עמדין (היעב"ץ) וגם הרב אייבשיץ וגם התלמידים נפטרו מן העולם, היה גילוי רוחני לאחד מצדיקי הדור שבאותה התקופה, ואותו רב גדול שאל מה דינם של היעב"ץ ורבי יהונתן אייבשיץ בשמיים אחרי שנפטרו? ונאמר לו שהם לומדים תורה בגן עדן. אבל אותם חלק מן התלמידים שדיברו סרה נגד הרב של הצד השני, ירשו גיהנוםממש ככה. ולמה? כי הרבנים חלקו זה על זה לשם שמיים! אבל התלמידים עשו את זה מתוך אינטרסים אישיים וגאווה עצמית שכאילו רק הרב שלהם הוא רב גדול.

ולא רק זאת, אלא פעם אחת במהלך טיש שערך האדמו"ר הקדוש הרב שלומ'קה (שלמה) מזוועהיל (שחי לפני כ80 שנה) והנה היו שם חתולים, ועמדו קבוצה של חתולים בצד אחד של השולחן ועוד קבוצה של חתולים בצד השני של השולחן. ותמהו החסידים של הרבי מזוועהיל מה פשר הדבר המפליא הזה? וענה להם ואמר שעליהם לדעת שהחתולים האלו, מצד אחד של השולחן הם גלגולי נשמה של התלמידים של הרב יהונתן אייבשיץ, ומצד שני הם הגלגולים של התלמידים של הרב יעקב עמדין (היעב"ץ) והם באו לעשות להם תיקון על המחלוקת שלהם כי עד היום הם סובלים.

הערה: מדובר היה אך ורק בתלמידים שהתערבו במחלוקת. אבל אותם תלמידים שלא התערבו במחלוקת ולא דיברו נגד הרב של הצד השני, אז בוודאי שלא קיבלו עונשים כאלו של גיהנום וגלגולי נשמות עם חיים אכזריים בתור בעלי חיים.

ועוד דבר נורא, שפעם אחת קרה וכך היה: לאחד התלמידים של הרב יעקב עמדין (היעב"ץ) נולד בן, והתלמיד הזה הזמין את רבו -הרב יעקב עמדין (היעב"ץ) להיות הסנדק, ובמעמד הזה, התלמיד רצה כביכול לשמח את הרב וביקש מהרב שיברך את התינוק הזה ש.."יהיה הפוך מרבי יהונתן אייבשיץ". והרב יעקב עמדין (היעב"ץ) ענה "אמן", והקללה הזאת התקיימה, כי זאת לא הייתה ברכה אלא קללה. ואותו התינוק כאשר גדל, הפך לאדם משומד (שהמיר דתו) ורשע גדול והיה רע לשמיים ורע לבריות. פלא.  

אם כן עלינו ללמוד מההיסטוריה ולא להיות מאותם שיורשים גיהנום ושארי עונשים של גלגולי נשמות עם סבל אכזרי.
הרי בואו נערוך חשבונו של עולם: יהודי משתדל יום יום בתורה ובמצוות, ומוותר על הרבה מהפיתויים של תרבות השקר של העולם החילוני, וכל זה על מנת לשמור תורה ומצוות כהוגן. והנה פעם אחת שביזה תלמיד חכם או כל שכן שביזה אחד מגדולי ישראל, רק פעם אחת, אז מיד הוא מאבד לכאורה את הכל. את כל העולם הבא שלו הוא מאבד אם לא יחזור בתשובה. לא חבל?
ואם יש לו ספק לגבי אותו רב, אז למה להיכנס לספק? למה להסתכן? הרי עדיף לשתוק ולא להיכנס לסיכון מיותר.

ובואו תראו דבר מזעזע.
הצדיק הרב משה טייטלבוים זצ"ל, שחי לפני כ180 שנה וחיבר את ספרו המפורסם 'ישמח משה', היה אדם מיוחד מלבד היותו תלמיד חכם. מדוע?
הרי ידוע שיש אנשים שזוכרים את גלגול הנשמה הקודם שלהם. זה נדיר מאד אבל יש כאלו שזוכרים, בעיקר בתקופת הילדות, ואז לאט לאט עם השנים הם שוכחים. ממש כמו שאדם שוכח חלום תוך כמה ימים.  כך אלו שזכרו את הגלגול הקודם שלהם בילדות, עם השנים זה נשכח להם. אבל עוד יותר נדיר שאדם בוגר זוכר את הגלגול הקודם שלו. והכי הכי נדיר זה שאדם זוכר כמה גלגולים שלו.

הרב משה טייטלבוים היה כזה. הוא כן היה זוכר את הגלגולים שלו. הוא היה זוכר את הגלגול שלו בזמן שבני ישראל היו במצרים, הוא זכר למשל את שהותו במצרים, את הדירה שלו שם, את סדר הכלים, את התנור שהיה בבית המבשלות ועוד. הוא גם זכר את הנוגשׂ (השוטר) המצרי שהתעלל ועינה אותו ואף אמר שאם היה רואה אותו עכשיו בין אלפי הגויים אז היה מזהה אותו מרוב שהיה זוכר אותו. 

הוא גם זכר את הגלגול הקודם שלו בתור ירמיהו הנביא (שהיה הנביא בזמן חורבן בית המקדש הראשון), ובגלל זה הייתה לרבי משה טייטלבוים משיכה גדולה ובלתי מוסברת ללמוד בספר ירמיה. והוא גם היה תמיד בוכה על חורבן בית המקדש. (זה לא קרה סתם, כי הנשמה זוכרת תמיד בתת הכרה את הגלגול הקודם שלה ולכן מתחברת לאותם דברים/אנשים/מקומות/עניינים שקשורים לגלגול הקודם) ועוד דברים נפלאים שהוא היה זוכר ואין כאן מקום להאריך.

בנוסף הוא גם זכר את אותו הזמן שקורח ועדתו עשו את הטעות הקשה וחלקו על משה רבינו, ופה זה לא הייתה מחלוקת לשם שמיים. אלא המחלוקת נבעה מאינטרס אישי של החולקים, וזה היה חמור מאד. ובאותה המחלוקת עם ישראל האמינו במשה וידעו שמשה הוציא אותם ממצרים וידעו שהוא נביא ה' ושהוא עלה להר סיני והוריד להם את התורה. אבל בכל זאת קורח היה אדם גדול מאד במעלותיו הרוחניות, ולכן היה בלבול מאד גדול באותה תקופה בעם ישראל כי היה קשה להאמין שקורח טועה. ולכן אמנם חלק מהעם היו עם משה רבינו, וחלק מהעם היו עם קרח, אבל החלק השלישי העדיפו לא להתערב במחלוקת בכלל.

וכשנשאל הרב משה טייטלבוים למי נטה דעתו באותה מחלוקת, הוא ענה שהוא לא התערב לטובת שום צד. והנה בסופו של דבר הוא נשאר חי. (וכן כל אותם שלא התערבו - נשארו חיים ולא קיבלו את העונש הקשה שקיבלו קרח ועדתו).

כלומר אנחנו רואים כאן ולומדים שאם לא מתערבים במחלוקות, אז ניצלים. ולעומת זאת, מי שמתערב במחלוקת, או שניצל או שלא ניצל. לכן איך ייתכן שאדם יתערב במחלוקות בין רבנים? הרי אם הוא יישאר ללא נקיטת עמדה אז בוודאי שהוא ינצל. ולעומת זאת אם מדובר בשני צדדים שהם רבנים צדיקים, אז בטוח שכל מי שמתערב במחלוקת הוא לא ינצל חוץ מאותם שחלקו לשם שמיים.
ומי יכול להיות בטוח שמעשיו לשם שמיים חוץ מאותם גדולי ישראל?

ונרחיב עוד בסייעתא דשמייא.

איך ייתכן שהשבטים, בני יעקב אבינו, מכרו את יוסף הצדיק?
הרי היה מדובר באנשים קדושים וטהורים שמהם יצאו עם ישראל. ועוד שהשבטים נקראו "שבטי-יה", כלומר שם ה' הוזכר עליהם. אז איך הגיעו למצב כזה שמכרו ככה את אחיהם בשרם ודמם? וכי השבטים היו סתם אנשים רגילים שככה יקנאו וישנאו פתאום את יוסף אחיהם? ועוד על איזה כמה חלומות?

אלא השבטים צפו ברוח קודשם שירבעם בן נבט עתיד לצאת מיוסף הצדיק, והוא עלול להכשיל את עשרת השבטים בעבודה זרה קשה עד כדי כך שעשרה שבטים ייצאו לגלות קשה ומרה מאין כמותה. ולכן דנו את יוסף בדין תורה שאמנם אסור להרוג אותו אבל מצווה לעשות זאת, ולכן לא תקעו בו חרב בגופו וולא הרגו אותו באופן ישיר. אלא דחפו אותו לבור שהיה מלא נחשים ועקרבים וכך ע"י גרמא (כלומר בצורה עקיפה) ייהרג יוסף הצדיק ע"י נחשים ועקבים. והם לא האמינו שיוסף הצדיק ישרוד את זה כי בבור היו נחשים ועקרבים ארסיים והם לא חשבו שיוסף הוא צדיק גמור שיעשו לו נס מן השמים ויצילו אותו. ולכן אחרי שזרקו אותו לבור הם היו בטוחים שהוא נהרג (בדומה להלכה שישנה בשולחן ערוך חלק אבן העזר סימן י"ז סעיף כ"ט) ולכן ישבו לסעוד לחם כמנהג אבלים שאוכלים סעודת הבראה. 

אבל האלוקים חשב אחרת ובסוף יוסף הצדיק ניצל וגם בסופו של דבר כן יצא ממנו ירבעם בן נבט שאכן חטא והחטיא את ישראל בצורה קשה כזאת שלא עשה אדם מעולם. ולבסוף אחרי יותר מ200 שנה שהמשיכו לעבוד עבודה זרה, יצאו אותם עשרת השבטים מתוך 12 השבטים שבעם ישראל לגלות קשה ואיומה. ועד היום אנחנו מחכים לרובם שיחזרו.

וכן המחלוקת בין הגאון מווילנה לבעל שם טוב הייתה לכאורה מזומנת מן השמיים, כיון שאם הגאון מווילנה לא היה חולק על הבעל שם טוב, אז מרוב שהיו מעריצים את הבעל שם טוב על קדושתו ועל הנסים הנוראים שעשה, אזי מרוב אותה התלהבות היתירה חלק מהחסידים היו הופכים את הבעל שם טוב לאלוהים חס ושלום, ובזכות שהגאון מווילנה חלק עליו, אז עם ישראל התייחס נכון לבעל שם טוב הקדוש, זכותם יגן עלינו.

ועל זה אמרו בפרקי אבות (ה', י"ז): "כָּל מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם" כלומר חכמי ישראל שחולקים זה על זה לשם שמיים (כלומר לכבוד ה' ולכבוד התורה ובעבור האמת שהיא נר לרגליהם, ולא מתוך מניעים אישיים כמו אגו וכבוד עצמי) אז למחלוקת הזאת יש תוצאות טובות. אבל מחלוקת שאינה לשם שמיים, אלא מתוך אינטרסים אישיים, אז אין לה קיום ואין לה עתיד ושום דבר טוב לא יוצא ממנה אלא רק סבל וייסורים לבעלי המחלוקת. והנה ממשיכה אותה המשנה בפרקי אבות ונותנת דוגמה ואומרת: "אֵיזוֹ הִיא מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם? זוֹ מַחֲלֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם? זוֹ מַחֲלֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ"

אם כן, כיצד עלינו להתנהג במצבים שאנחנו נקלעים למחלוקת כאלו?
עלינו לכבד את שני הצדדים שידועים הם כתלמידי חכמים ולא לדבר סרה נגד אף אחד מהם חס ושלום. וגם אם הולכים ע"פ הנהגה של אחד מהם, עדיין בשום פנים ואופן לא לדבר נגד הרב השני ואפילו לא לעקם את האף ולא לעשות פרצוף חמוץ כששומעים את שמו של הרב השני או דברים שאמר, לעקף את האף לפעמים גם נחשב לביזוי תלמיד חכם. ואם שומעים רב גדול מדבר נגד רב גדול אחר, יש לשתוק ולהמשיך ללכת אחרי הרב שהולכים אחריו, כי שב ואל תעשה עדיף. וכמו שכתוב בנביא (עמוס ה' י"ג) "הַמַּשְׂכִּיל, בָּעֵת הַהִיא - יִדֹּם".  

שהרי גם הרב שמדבר וגם הרב שמדברים עליו, על שניהם העידו חלק מגדולי ישראל בדור הזה או בדור הקודם שמדובר ברבנים אמיתיים. לכן יש להיזהר בגלחתם. ושימו לב כי גם אם מדובר במחלוקות שנשמעות קשות מאד, עם מילים חריפות בין הצדדים של הרבנים, עדיין אסור לנו לנקוט עמדה ולהתערב ולא לדבר ולא לזלזל בשום רב.  

אבל אם איזה אדם רגיל מדבר נגד רבנים, אז חובה למחות בו (זאת אומרת, להגיד לו שיספיק לדבר כי הוא אומר דברים נגד התורה. ואם הוא ממשיך אז יש לומר לו "אני מוחה בך"). אבל אין להיכנס עם אותו אדם לוויכוחים או להתנצחויות על מנת לנסות להוכיח לו שמדובר ברב צדיק. כי בד"כ אנשים שמבזים תלמידי חכמים, הם לא מקבלים עליהם את התוכחות. ואם ניכנס עמהם לדו שיח אז הם ימשיכו לטעון את השטויות שלהם שוב ושוב. ככה זה בעלי גאווה. רחמנא ליצלן מהם ומהמידה הרעה הזו.

זכרו: החובה היא למחות נגד פגיעה ברבנים, ואין החובה להצדיק את הרבנים.

עלינו גם להבין שהמחלוקות שיש בין גדולי ישראל זה ביניהם בלבד ואנחנו לא מתערבים ביניהם ולא דוחפים את האף. אין בנו את הכוח השכלי והרוחני להבין את מעלותיהם ובטח שלא לייעץ להם או לבחור צד. יש כאלו שחושבים שהם אלופים במתן ייעוץ לרבנים כאילו הם בעצמם נהיו גדולי ישראל. גם בזה צריך להיזהר.
וכמו שאמר רבי אליעזר הגדול בפרקי אבות (ב', י'): " וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן (של חכמים) שֶׁלֹּא תִכָּוֶה, שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ"
ומי שמדבר נגד גדולי ישראל – הוא נכווה וסופו יהי נוראי. אלא אם כן חזר בתשובה וביקש מאותו רב סליחה ומחילה בלב שלם. ואם הרב לא מחל לו, אז יש לחזור ולבקש שוב בהכנעה גדולה יותר, ואם עדיין לא סלח לו (כי לא טוב שתלמיד חכם יסלח כזה מהר על פגיעתו) אז צריך לשלוח שליח מכובד שיבקש את הסליחה בשם הפוגע. ואם אותו הרב נפטר כבר, או שלא ניתן למצוא אותו כדי לבקש סליחה, אז יש להתייעץ עם תלמיד חכם מה עושים במקרה כזה. 

ועוד דבר חשוב. לא תמיד כל אחד מאיתנו יכול להתחבר לתורה של כל רב ורב. יש אדם מסוים שהוא מתלהב מאד משיעורי תורה של רב מסוים. אבל חברו של אותו אדם, לא מתחבר לאותו רב. איך זה ייתכן? זה ייתכן. לפעמים יש קשר בין הנשמות שהוא קשר חזק בשורשי הנשמות, ולכן אדם מסוים מתחבר לרב מסוים והולך אחרי ההנהגה והפסקים שלו. אבל אדם אחר פחות מתחבר וזה בסדר גמור. העיקר שיש לכבד את כל הרבנים האמיתיים, גם רבנים כאלו שאנחנו לא מתחברים אליהם או שלא משתתפים בשיעורי התורה שלהם.

אבל כמובן אם מדובר ברבנים מזויפים אז מצווה לפרסם שהם רבני השקר כדי שאנשים תמימים לא יפלו בפח האשפה שלהם. ובתנאי שברור על פי ההלכה שמדובר ברבני השקר. למשל כאלו שלא באמת הולכים לפי התורה אלא רק מתלבשים בלבוש של רבנים ואולי אפילו מקבלים קהל או משתמשים בכל מיני דרכים של טומאה, כמו התעסקות עם שדים, וכך עושים כל מיני ישועות ונסים מזויפים לאותם שבאים אליהם בקבלת הקהל (שזה מה שעושים רבני ה"בבא" למיניהם שרק אתמול היו חילונים והיום נהיו 'מקובלים'). וכן כל מיני אנשים שמצד אחד מתנהגים כמו רבנים אבל מצד שני עושים עבירות קשות ואין בהם יראת שמיים אמיתית ואין בהם תורה אמיתית. או כל מיני 'רבנים' שאומרים הלכות של שקר (כמו שמותר חס ושלום לעלות להר הבית או מותר לעשות תערובת גברים ונשים וכד'). או רבנים שמחשיבים את המדינה והצבא והבית משפט לפני שמחשיבים את התורה. או רבנים רפורמים וקונסרבטיבים שזה פשוט וברור שמצווה לפרסם שהם רבני השקר. כי מי שלומד מהם תורה בסופו של דבר מקבל נזק רוחני אדיר. רק צריך להיזהר שאם ראיתם רב מסוים שמצד אחד יש מחלוקת עליו ואולי כמה רבנים יוצאים נגדו אבל מצד שני יש לפחות אחד מגדולי ישראל שהעיד עליו לטובתו שהוא כן רב אמיתי, אז בשום פנים ואופן לא לבזות אותו כדי לא להסתכן בביזוי תלמיד חכם. רק מי שברור כשמש שע"פ ההלכה רב מסויים הוא רב של שקר אז מותר לדבר כנגדו. אבל כל עוד יש ספק – יש לשתוק.  

ודעו רבותיי, שהחיד"א (הרב חיים יוסף דוד אזולאי שחי לפני כ220 שנה) גילה לנו איך נזכה להתחבר לרבני האמת ולא לרבני השקר. לפי החיד"א, מי שתמיד מקפיד לומר רק אמת, ומצד שני מתרחק מדברי שקר ולא מוציא שקרים מהפה שלו, אז מן השמיים יזמנו לו להתחבר לרבנים אמיתיים וכך יזכה ללמוד מהם תורה וללכת בדרכם. אבל מי שרגיל לשקר ולעגל פינות אז מן השמיים בהשגחה יזמנו לו ללכת אחרי רבנים של שקר. עד כאן. 
כמה חשבון נפש אנחנו צריכים לעשות עם עצמנו. ואיזו הפתעה שלילית תהיה אחרי 120 שנה לאותם שהיו קשורים לרבני השקר או לכל מיני באבות למיניהם והיו בטוחים שמדובר ברבנים אמיתיים, והאמת תתפוצץ להם לפרצוף שהיה מדובר בעמי ארצות. אבל אז זה יהיה מאוחר מידי.   

ונגיד עוד משהו. רבי נחמן הקדוש מברסלב , היה אחד הנרדפים הגדולים בהיסטוריה. ודווקא ע"י צדיקים גדולים.

כאשר רבי נחמן מברסלב נולד, הצדיק הרב ברוך ממז'יבוז' (שהיה דודו של רבי נחמן) בירך את ברכת "אשר קידש ידיד מבטן" בברית מילה של רבי נחמן. כשהוא סיים לברך, ניגשה אליו פייגא, האמא של רבי נחמן  שהייתה צדקת גדולה מאד ובעלת רוח הקודש (והיא הייתה בעצם אחותו של הרב ברוך ממז'יבוז') וביקשה מרבי ברוך שיתפלל על רבי נחמן שלא יחלקו על דרכו בעתיד (כי כבר מאז שהוא נולד, היא ראתה ברוח הקודש שיחלקו על הבן שלה) והרב ברוך ממז'יבוז' הרים את הידיים בתגובה ואמר שאין מה לעשות וזה מה שיהיה. ואכן זה מה שהיה.

אז הנה אנחנו רואים שלפעמים יש מחלוקות מן השמיים וזה נקבע מראש. כי זה נצרך לכמה עניינים טובים שיצאו מזה בעתיד ולכן בכוונה גורמים למחלוקות אלו מהשמיים. אבל העיקר שאנשים רגילים לא יתערבו במחלוקות בין הצדיקים. כי הצדיקים יודעים טוב מאד למה הם אומרים את מה שהם אומרים. אבל אנשים רגילים לא יכולים לרדת לסוף דעתם של הצדיקים. ובמיוחד לא בעלי גאווה שחושבים שהם מבינים יותר טוב מן הצדיקים, עד שיום אחד אחרי 120 שנה הם יקבלו הפתעות גדולות מאד כשהנשמה שלהם תעלה לבית דין של מעלה.

ורבי נתן מברסלב כותב בשמו של רבי נחמן (ליקוטי מוהר"ן, קמא סימן ה') שכל המריבות שיש בין הצדיקים השלמים הם על מנת לגרש את הסטרא אחרא (כוחות הטומאה של יצר הרע). עד כאן. והנה אנחנו רואים עוד דבר טוב וחיוני שיוצא מן המחלוקת.

ויתרה מכך, שימו לב מה כתב הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל בספרו "אור לציון - זכרון הדסה - חכמה ומוסר" במאמר ו', בעמוד נ' וכך דבריו:
"ואסור לדבר על אף תלמיד חכם אלא אם כן חכמים קבעו שדעתו פסולה. אבל כל זמן שהוא בחזקת ירא שמיים, אף שאין דעתו שווה לגדולים אחרים, אין לפוסלו חלילה" עד כן דבריו. ראיתם עד כמה יש להיזהר בלדבר על תלמידי חכמים
?

לכן אנחנו מאד מבקשים. כאשר שומעים מחלוקות בין הצדיקים, יש לשתוק ולא להתערב, ולהמשיך ללכת בענווה והכנעה אחר ההנהגה של הרב שהולכים אחריו. וזכרו את דברי החיד"א שהבאנו למעלה. 

ולפני סיום דעו רבותיי סוד גדול.
יצר הרע, שהוא השטן והוא מלאך המוות, הוא יודע שהמשיח ממש קרוב כפי שלא היה קרוב מעולם, והוא יודע שחזרה בתשובה של עם ישראל היא הדרך היחידה שיכולה להביא את המשיח במהרה וברחמים. לכן מה הוא עושה היצר הרע? הוא גורם ע"י כל מיני טריקים שיהיה הסתה ולשון הרע נגד רבנים, וכך הציבור יזלזל ברבנים האלו ואז מן הסתם הציבור לא יקשיב לדברי התורה של הרבנים האלו וכך הציבור לא יחזור בתשובה. 

שהרי איך חוזרים בתשובה? ע"י לימוד תורה והכרת הערך האמיתי של התורה. ואת זה עושים באמצעות שיעורי תורה מרבנים אמיתיים ולימוד בספרי קודש. ואם לא שומעים שיעורי תורה של רבנים בגלל שהתקשורת (או כל מיני עמי ארצות) יוצאים נגד הרבנים  אז מן הסתם גם אין איך לחזור בתשובה.
ולכן יצר הרע עושה הכול כדי שיהיו מחלוקות על רבנים  מהדור שלנו ובפרט על אותם שמחזירים בתשובה ומחזקים את העם לעבודה ה' האמתית וקיום ההלכה. ואוי ואבוי לכל מיני עמי ארצות שמדברים נגד רבנים וכך מעכבים את הגאולה. שכבר אמרו בגמרא "גדולה שנאה ששונאים עמי הארץ לתלמיד חכם יותר משנאה ששונאים עובדי כוכבים [כלומר הגויים] את ישראל" (פסחים מ"ט:)

ונאחל לכולנו שנזכה לכבד את חכמי ישראל ע"פ ההלכה ונזכה לחזור בתשובה שלימה באמת, כפי שהתורה מורה לנו וכרצון השם יתברך. ונזכה יחד עם כלל ישראל לגאולה השלימה ברחמים ובמהרה בימינו אמן.

הערה: לדעתי מי שמשכנע את חבריו או בני משפחתו לקרוא מאמר זה, משתתף במצווה היקרה של זיכוי הרבים. וכבר אמרו חז"ל:  "כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ" (אבות ה', י"ח)


 Ⓒ  כל הזכויות שמורות. ניתן להעתיק לצורך זיכוי הרבים וע"פ ההלכה, אבל לא לצורך מסחר.

לתגובות והערות: shomer1087@gmail.com

יום שני, 16 במרץ 2020

נגיף הקורונה: מידה כנגד מידה

שומר ישראל שמחים להציג בפניכם נקודות למחשבה על מה שקורה ברחבי הארץ עקב משבר נגיף הקורונה. כמה נוראה היא ההשגחה של השם יתברך על עמו ישראל ועל כלל העולם. אשרי אדם שומע לדברים נפלאים אלו ופועלת אצלו ההתעוררות לעבודת השם יתברך.
  
ליל כ"א באדר תש"פ.  16 למרץ 2020 למניין הגויים.



נגיף הקורונה. תצלום ויקיפדיה

רצו תחבורה ציבורית בשבת?
עכשיו תחבורה ציבורית עוברת למתכון מצומצם ואולי תבוטל.


רצו שבחורי ישיבות יתגייסו?
עכשיו צה"ל ביטל התייצבות בלשכת גיוס.

רצו שיהיו הופעות מעורבים בין גברים לנשים בציבור החרדי?
עכשיו אין הופעות בכלל, ולא תאטרון ולא כדורגל ולא כל תרבות הגויים הזולה הזאת.

רצו להפסיק תקציבים לישיבות הקדושות ולאברכי הכוללים?
עכשיו המדינה כולה במיתון כלכלי נוראי והבורסה בתל אביב נופלת קשות.

עושים בכוח מצעדי תועבה של המבולבלים בתל אביב ובכל רחבי המדינה?
עכשיו לא צועדים. אלא יושבים. יושבים בבית. ולבד.

רצו לחוקק חוקים נגד התורה בבית המחוקקים הישראלי ('הכנסת') של שלטון הערב רב?
עכשיו חברי הכנסת לא יכולים להתכנס ולהצביע עבור חוקים חדשים.

רצו לפתוח קניונים ועסקים בשבתות ובחגים ולגרום ליהודים שיהיו יכולים לעבוד בשבת?
עכשיו כמעט הכל סגור, גם בימי החול.

כל הזמן טסים לחו"ל (ומתחברים לתרבויות הגויים) למרות שהתורה אוסרת לצאת סתם ככה מהארץ?
שוב, כולם יושבים בבית.

המדינה מעודדת שיכנסו תיירים גויים לארץ ויטמאו את הארץ עם השטויות שלהם?
עכשיו אין תיירים שבאים לארץ.

הפריע ל"נאורים" שיהיה חוף ים נפרד וכשר לגברים לחוד ולנשים לחוד?
עכשיו הודיעו שעונת הרחצה כנראה לא תפתח. 

כל הזמן השלטון החילוני מעודדים שלא לשמור נגיעה בין גבר לאישה?
עכשיו כולם שומרים נגיעה. וגם מרחק. וגם אין מועדונים ופאבים ומסיבות וכל השטויות האלו.

קניון סגור במרכז הארץ. תצלום ויקיפדיה

יהודים! הגמרא אומרת (במסכת סנהדרין צ.) ש"כל מידותיו של הקב''ה מידה כנגד מידה",
כלומר שהקב"ה מנהיג את העולם באופן כזה, שהעונש של האדם הרשע יהיה דומה מאד אל המעשה הרע שהוא עצמו עושה. 
הצדיקים החכמים שמתבוננים על ההשגחה הפרטית והכללית רואים את ההנהגה האלוקית הזאת בכל החושים שלהם. ולעומתם, הרשעים הטיפשים, ממשיכים להיות עיוורים ואומרים "זה קרה במקרה" ולא מייחסים חשיבות לשום דבר כי הם לא מעוניינים לשנות את הדרך הרעה שלהם. וזה אחד ההבדלים בין צדיק לרשע. ובין חכם לטיפש.

וזה כוונת הפסוק:
ה' מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת אֱלֹהִים (תהלים י"ד ב')

ועל המילה "דורש"  אומר הרב דוד אלטשולר בפירושו המפורסם 'מצודת דוד':  
"להיות דורש וחוקר את אלהים. רצה לומר, לדעת שיש אלהים שופטים"

יהודים. בואו נזכור את מאמר חז"ל הידוע לנו כה רבות:
וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רעַ הַגְּזֵרָה



Ⓒ  כל הזכויות שמורות. ניתן להעתיק לצורך זיכוי הרבים וע"פ ההלכה, אבל לא לצורך מסחר.
לתגובות והערות: shomer1087@gmail.com